אז איך עושים את זה?

איך נפתח הבנה חשבונית אצל ילדינו?

בגילאי הגן –

C נספור בקול, נמנה פריטים בקול, נשוחח על כמויות, מחירים ומידות – ברמה המתאימה לילד כמובן. נעלה ונרד במדרגות תוך כדי מנייתן, בירידה – נספור לאחור.

A נשתדל לחבר את הילד לעולם המספרים:

“נספור עד 30 ואז תרד מהנדנדה”.

“תן למוכר שלושה שקלים”.

B נערוך לילד הכרות עם הספרות על ידי חיוג בטלפון, לחיצה על כפתור המעלית ועוד.

בגילאי בית הספר –

C נעודד שימוש בכסף ובמחשבון. הכוונה אינה לצבירת כסף אישי אלא לעריכת קניות באופן עצמאי, התמודדות עם הגשת שטר מתאים, בדיקת עודף וחישוב עלויות. גם אם החישוב נעשה באמצעות מחשבון או בעזרת מבוגר – החשיפה לסכומים גבוהים מעשירה את תחומי הידע החשבוני של הילד.

A נשתף את הילד בלבטים חשבוניים בחיי היומיום ונתייעץ איתו: “מה משתלם יותר לקנות – מארז אחד גדול או שני מארזים קטנים?” “כמה קופסאות גבינה קטנות צריך בשביל ק”ג גבינה?”

B בשעת הפנאי- בנסיעה באוטובוס או בהמתנה לתור, נתאמן בקריאה של מספרי טלפונים מזדמנים כמספרים גדולים על ידי חלוקה לאגפים – אלפים ומיליונים בעזרת פסיקים.

ניתן להשתעשע גם בהפחתה של 1 ממספרים גדולים.  1000-1 , 100,000-1 וכו’. עיסוק בתרגילים  מפתח את החשיבה החשבונית ואת היכולת להעריך כמויות.